_%F0%9F%92%8A.jpeg)
כאב שיניים מהווה את הבעיה הרפואית השכיחה ביותר ברחבי העולם אשר משפיעה באופן ניכר על איכות החיים ומובילה גם להיעדרויות רבות ממקום העבודה. כאבי שיניים מופיעים לרוב סביב השיניים והלסתות, לסירוגין או באופן קבוע. אכילה או שתייה עלולים להחמיר את הכאב, במיוחד אם מדובר במאכלים או משקאות חמים/קרים במיוחד.
האשם המרכזי בכאב העז הם סיבי העצב המקומיים (מוך השן). בחולים הסובלים מכאב שיניים, סיבי עצב מעבירים אותות מהרקמה הפצועה וכתוצאה מכך נוצרת חווית הכאב. עם התקדמות הדלקת משתחררים מתווכים דלקתיים, כמו היסטמין וברדיקנין, המובילים להורדת הסף הנדרש להפעלת סיבי העצב. כתוצאה מכך מתרחשת תגובה ממושכת ומשמעותית לגירויים כואבים וגירויים שבדרך כלל לא היו כואבים בשן הבריאה מייצרים כאב עז - תופעה המכונה אלודיניה.
מה גורם לכאבי שיניים?
השיניים שלנו מורכבות משלוש שכבות. השכבה החיצונית נקראת אמייל השן והיא מכסה את כתר השן. השכבה האמצעית של השן נקראת דנטין והיא מהווה את ליבת השן. השכבה הפנימית ביותר של השן הנקראת מוך השן (dental pulp) והיא מורכבת מסיבי עצב רגישים, כלי דם ותאים נוספים. כאב שיניים לרוב מתרחש כאשר מוך השן הופך לדלקתי. המוך יכול להיות מודלק כתוצאה ממספר סיבות:
- עששת - המובילה להיווצרות חורים במשטח הקשה של השן.
- שבר או סדק בשן.
- נסיגת חניכיים - במקום בו החניכיים נסוגות נחשפים חלקים רכים ורגישים יותר של שורש השן.
- מורסה סב חודית - הצטברות של מוגלה בקצה השן הנגרמת על ידי זיהום חיידקי.
לצד דלקת במוך השן, ישנם מספר מצבים אחרים שעלולים לגרום לכאב הדומה לכאב שיניים, למרות שהמוך אינו מושפע. אלו כוללים:
- זיהום בחניכיים.
- צמיחה של שיני בינה
- חריקת שיניים- עלולה לגרום לרגישות וכאבים, שחיקה של השן לאורך זמן ונפילת או שבירת סתימות.
- רגישות בשיניים- כאב שמקורו בדנטין חשוף.
עששת
עששת מתפתחת כאשר רובד חיידקי המצטבר על השיניים גורם לחומציות. מלבד עששת, הצטברות הרובד יכולה להוביל לבעיות נוספות, כמו חורים בשיניים, מחלות חניכיים ועוד. הסימנים הנפוצים שיכולים להעיד על עששת הם כאב שיניים, רגישות בשיניים בעת שתייה או אכילה של מאכל או משקה חם או קר, ריח רע מהפה וכתמים על השיניים. ניתן לאבחן עששת באמצעות צילום רנטגן דנטלי. הטיפול בעששת תלוי במידת התקדמות המחלה:
עששת בשלב מוקדם - רופא השיניים יבקש להמעיט באכילת סוכר ולמרוח ג׳ל פלואוריד המסייע בהגנה על השיניים על ידי חיזוק האמייל, מה שהופך את השיניים לעמידות יותר בפני החומצות מהרובד. בנוסף, ייתכן ויהיה צורך בסתימה או בכתר .
אם העששת התפשטה למוך השן - ניתן להסירה בתהליך המכונה טיפול שורש. אם השן כל כך פגומה שלא ניתן לשקם אותה ייתכן שיהיה צורך בעקירה שלה והחלפתה בשתל או גשר.
זיהום בחניכיים
בשלב המוקדם של זיהום בחניכיים, הנקרא דלקת חניכיים, החניכיים יכולות להיות נפוחות ואדומות והן עלולות לדמם. בצורתו המתקדמת יותר, הנקראת פריודונטיטיס (דלקת מיסב השן), זיהום בחניכיים יכול לגרום להיפרדות של רקמת החניכיים מהשיניים, זיהום של עצם הלסת ונשירה של השיניים.
אבחון של זיהום בחניכיים נעשה באמצעות בדיקה קלינית ותיאור של תופעות אופייניות, כמו כאבים בלעיסה, רגישות בשיניים, שיניים רופפות ונסיגה של החניכיים, על פי תלונות המטופל.
ניתן לטפל בדלקת בחניכיים ע״י שמירה על היגיינת פה וביקורים קבועים אצל השיננית. זיהום חמור יותר בחניכיים עלול לדרוש ניקוי עמוק של שורש השן מתחת לחניכיים, תרופות ולעתים נדרש גם ניתוח תיקון.
חריקת שיניים
חריקת שיניים קשורה לעיתים קרובות למתח או חרדה. לרוב, האדם אינו מודע לכך שהוא חורק את השיניים והדבר מתרחש
במהלך השינה, בזמן ריכוז או במתח. חריקת שיניים ניתנת לאבחון ע״י בדיקת רופא/ת שיניים. ישנם מספר טיפולים לחריקת שיניים בהם שימוש במגן פה או סד לפה ותרגילים להרפיית שרירים.
שבר או סדק בשן
שיניים סדוקות גורמות למגוון של תסמינים, כמו כאב בעת לעיסה או כאב כאשר השן חשופה לטמפרטורות קיצוניות. ניתן לתקן את רוב השיניים הסדוקות על ידי הצמדה מחדש של פיסת אמייל השן או על ידי סתימה או כתר במקום.
שיני בינה
שיני הבינה צומחות בחלק האחורי של החניכיים והן השיניים האחרונות שבוקעות. לרוב האנשים יש ארבע שיני בינה - אחת בכל פינה של הפה. שיני בינה בדרך כלל צומחות בסוף שנות העשרה או תחילת שנות העשרים. בשלב זה, 28 השיניים הבוגרות האחרות בדרך כלל נמצאות במקומן, כך שלא תמיד יש מספיק מקום בפה כדי ששיני הבינה יגדלו כראוי. בגלל חוסר מקום, שיני בינה יכולות לפעמים להופיע בזווית או לבקוע רק באופן חלקי. שיני בינה שלא בקעו לגמרי עלולות לגרום לבעיות בשיניים. מזון וחיידקים יכולים להילכד בקצה שיני הבינה ולגרום להתפתחות של עששת, מחלות חניכיים וזיהומים אחרים.
אם שיני הבינה גורמות לכאב חמור ואי נוחות משמעותית יש לפנות לבדיקת רופא/ת שיניים כדי לבחון את הצורך בעקירתן. לא תמיד יש צורך להסיר את שיני הבינה ולרוב יומלץ לעקור אותן רק אם הן גורמות לכאבים משמעותיים שאינם מוקלים באמצעות טיפולים אחרים, שמרניים.
רגישות בשיניים
רגישות בשיניים גורמת לכאב אופייני הנובע משחיקה של שכבת האימייל המובילה לחשיפה וגירוי כימי של שכבת הדנטין.
רגישות בשיניים נפוצה יותר בקרב אלה אשר מצחצחים את השיניים בחוזקה, סובלים מהפרעות אכילה או מחלות חניכיים וכן גם אלה שמרבים לצרוך מזונות ומשקאות עתירי חומצה.
רגישות בשיניים תאובחן על ידי בדיקת רופא/ת שיניים שבמהלכה גם תיקבע דרגת הכאב ממנו סובל/ת המטופל/ת.
במקרים של רגישות קלה עד בינונית, רופא השיניים לרוב ימליץ על שימוש במשחות שיניים מיוחדות, צחצוח באמצעות מברשות שיניים בעלות זיפים רכים או שטיפות פה בפלואוריד. אם הכאב עדיין מורגש, כ 2-4 שבועות לאחר מכן או במקרים של רגישות קשה ייתכן ויהיה צורך בטיפולים נוספים במרפאת רופא השיניים.
דלקת סב-חודית
דלקת סב-חודית היא תהליך דלקתי המתפתח סביב קודקוד שורש השן ומהווה המשך לזיהום חיידקי במוך השן. בקרב אנשים מעל גיל 60 השכיחות של דלקת סב-חודית עולה ל -62%. הטיפול בדלקת סב-חודית כרוך בבקרת זיהום על ידי טיפול שורש ובמקרים מסוימים אף עקירה של השן.
איך ניתן להקל על כאבי שיניים עד להגעה לרופא?
עד הגעה לרופא השיניים ניתן להיעזר במשככי כאבים ללא מרשם, כמו נרוסין, איבופרופן או אקמול*. לטיפול בכאבים בינוניים עד חזקים אפשר להשתמש באופטלגין, המכיל דיפירון. אופטלגין ניתן ליטול בצורת טיפות או טבליות/קפליות אופטלגין, יש ליטול עם מים, לפני או אחרי הארוחה, עבור מבוגרים או מתבגרים בני 15 שנים ומעלה במינון של 1-2 כדורים, עד 4 פעמים ביום – במרווחים של 6-8 שעות, לפי הצורך. אין להשתמש מעבר ל-7 ימים ברצף מבלי להיוועץ ברופא. בנוסף, ניתן לשטוף את הפה במי מלח, להמעיט באכילה של מזון קשיח ולנסות להימנע מלעיסה עם השן הכואבת.
*לתשומת לבך: נרוסין מכיל נפרוקסן; אקמול מכיל פרצטמול; אופטלגין מכיל דיפירון- יש לעיין בעלון הצרכן לפני השימוש.
%20(1).jpg)
